רש"י על נדרים ס״א ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים ס״א ב:ד׳
4 אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר אַבְדִּימִי אָמַר רַב: מוּחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה. וְהָתַנְיָא, זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ וְאָמַר ״עַד לִפְנֵי״ — רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: עַד שֶׁיֵּצֵא, וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּגִּיעַ.
פירוש רש"י על נדרים ס״א ב:ד׳
4 מוחלפת השיטה - כלומר אפיך מתניתין דנדרים ואימא לרבי מאיר מעייל איניש כו':
5 והתניא - בניחותא דמוחלפת:
6 זה הכלל כל שזמנו קבוע - כגון רגלים:
7 עדי שיצא - דקסבר מעייל איניש נפשיה לספיקא: